פסק-דין בתיק עפ"ת 30156-12-13

לפניי ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, (להלן: " בית משפט לתעבורה"), אשר ניתן ביום 17/11/13, על ידי כב' השופט שמואל יציב, בתיק פ"ל 6305-06-13.

הערעור מופנה כנגד קולת העונש, הן ברכיב המאסר בפועל, הן לעניין הפעלת המאסר המותנה שהוארך במצטבר, הן בהקשר להטלת עונש פסילה בפועל לתקופה ממושכת והן להפעלת שני עונשי פסילה מותנים במצטבר.

המשיב הובא לדין בבית משפט לתעבורה עפ"י כתב האישום המקורי, בגין העבירות הבאות:

נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: " הפקודה"), עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - עבירה על סעיף 10 (א) לפקודה, נהיגה ללא ביטוח - עבירה על סעיף 2 (א)(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל -  1970 ועבירה של נהיגה בקלות ראש - עבירה על סעיף 62(2) לפקודה ביחד עם סעיף 38(2) לפקודה. 

במסגרת הסדר טיעון שהתגבש בין הצדדים תוקן כתב האישום המקורי והוראת החיקוק הרביעית נמחקה, על כן הוראת החיקוק של נהיגה בקלות ראש והעובדות הרלוונטיות שבכתב האישום המקורי, נמחקו. 

בכתב האישום המתוקן נטען כי ביום 25/06/13, בשעה 07:00, נהג המשיב, ברכב בעיר חיפה, ברחוב יצירת אירופה כשהוא בפסילה. המשיב עוכב במסגרת ביקורת משטרתית בסמוך לבית מספר 9 של אותו רחוב.

באותו מועד, נהג המשיב ללא ביטוח בר תוקף וללא רישיון נהיגה תקף משום שרישיונו פקע בחודש יולי 2004.

עוד נטען בכתב האישום כי המשיב נהג ברכב כשהוא בפסילה, עונש שהוטל עליו בנוכחותו ביום 07/09/10 בתיק תעבורה חיפה 2359-07-09 (להלן: " התיק הקודם").

המשיב הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והופנה לשירות המבחן לשם עריכת תסקיר.

בעניינו של המשיב הוגש תסקיר ראשון ובהמשך הוגש תסקיר משלים. בתסקיר גולל שירות המבחן את הרקע האישי והמשפחתי של המשיב, פירט את התייחסותו של המשיב לביצוע עבודות שירות וכן המליץ על ענישה קונקרטית משמעותית שתחדד אחריותו של המשיב לביצוע העבירות ולחומרתן.

על כן, הומלץ בתסקיר על הטלת צו של"צ בהיקף של 400 שעות. לטעמו של קצין המבחן, עונש זה יענה על דרישת  הענישה המידתית לעבירות וחלופה הולמת לעונש המאסר בפועל. עוד הומלץ על ידי שירות המבחן שעבודות השל"צ יבוצעו במהלך שנה וחצי.

בית המשפט לתעבורה עיין בתסקיר שירות המבחן ולאחר ששמע את טיעוני הצדדים החליט להשית על המשיב את העונשים הבאים:

הארכת מאסר מותנה של 14 חודשים שהוטל על המשיב בתיק הקודם וזאת למשך תקופה של שנתיים, 400 שעות של"צ שיבוצעו במשך 18 חודשים, 18 חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, הפעלת שני עונשי פסילה מותנים של 6 חודשים כ"א ואשר הושתו גם הם בתיק הקודם ובתיק נוסף (פ"ל 4518-04-13) וזאת בחופף לעונש הפסילה שהוטל וכן 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

כאמור, הערעור מופנה כנגד קולת העונש.

המערערת טענה כי בית משפט לתעבורה שגה בגזר דינו עת נמנע מלהשית על המשיב עונש מאסר בפועל תוך התעלמות מחומרתן של העבירות ועברו המכביד של המשיב ובכך סטה מההלכה הקובעת כי בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, יש להטיל, ככלל, עונשי מאסר בפועל. 

עוד טענה המערערת כי בית משפט לתעבורה שגה משהסתפק בהטלת העונשים המפורטים לעיל מבלי לנמק ולפרט את הנסיבות המיוחדות המצדיקות סטייה ממתחם הענישה ההולמת במקרים דומים.

עוד הוסיפה המערערת כי שגה בית משפט לתעבורה כשנמנע מהפעלת המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד כנגד המשיב בגין הרשעה קודמת של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה תקף משבחר להאריכו למשך שנתיים. גם לעניין זה, טענה המערערת כי בית משפט לתעבורה לא נימק החלטתו ולא פרט נסיבות מיוחדות שהצדיקו סטייה מהענישה ההולמת במקרים דומים.

בא כוח המערערת הוסיף וטען כי בית משפט לתעבורה התעלם מעברו של המשיב שכלל הרשעה קודמת בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. לדעתו, בית משפט לתעבורה לא ייחס משקל ראוי לנסיבות מיוחדות וחמורות אלו, אשר יש בהן כדי ללמד על מסוכנותו של המשיב והצורך להשית עליו ענישה מוחשית בדמות מאסר בפועל שירוצה מאחורי סורג ובריח.

המערערת טענה כי בית משפט לתעבורה לא ייחס משקל ראוי לעברו התעבורתי המכביד והעשיר של המשיב ובעניין זה טענה כי עברו מלמד שחוקי התעבורה אינם נר לרגליו וכי יש בעברו כדי לשקף את יחסו הבוטה והמזלזל כלפי חוקים אלו.